ויראלי לא נורמאלי
חופשת פסח כבר היתה מאורגנת, אבל בזמן שאנחנו צחקנו למישהו היו תכניות אחרות. שלום לך ארץ נהדרת!
אז נחתה על האנושות צרה צרורה. וירוס אנטיפת שמצד אחד מאוד אוהב לטייל בעולם, אבל מצד שני לא רוצה שבני האדם יפריעו לו. אז בעוד הוא ממשיך לעבור בין לונדון, מילאנו, פריז וניו יורק, אזרחי כל העולם עצרו את חייהם והסתגרו בבתיהם.
תל אביב ריקה: מיקה בנווה צדק, אלכס בפארק הירקון. מרץ 2020
מהרגע שיד נעלמה הורידה את השלטר על הבחוץ, כמה אפשרויות נפתחו בבפנים? מלא! אפשר... ואפשר... ו.. מה בעצם אפשר? אחרי שבוע כבר הבנו איך זה להיות רפונזל. קמים בלי שעון - סבבה, מבשלים משהו - נחמד, סיימנו את הספר שליד המיטה - הצלחה, ניקינו, איבקנו, ניגבנו, רחצנו, כיבסנו, תלינו, גיהצנו וקיפלנו. עבר עוד יום. ועוד יום.
עברנו לעבודות יזומות: כיבסנו את הוילונות, אפינו עוגת שמרים, ניקינו את הלמעלה של המאוורר, הורדנו את הרשתות מהחלונות לשטיפה, מילאנו נוזל הברקה במדיח, החלפנו פילטר בתמי4, סידרנו את המחסן, החלפנו ארונות קיץ-חורף. נו? נו?
מה קרה? למה אנחנו מחפשים כל הזמן לעשות ונרתעים מסתם להיות? איזה מין בני אדם הפכנו להיות, אם אין לנו את היכולת להתאים את עצמנו לתנועת הגלגל? הכל נעצר ואנחנו משום מה ממשיכים לנוע, וזה אומר שמשהו במנגנון הפנימי שלנו שנועד להיות בסינכרון מלא עם הטבע - השתבש. לקח עוד קצת זמן ואז זה קרה. השקט מסביב חילחל פנימה, הפנמנו שמרוץ העכברים נעצר בבת אחת וסתם בזבזנו שבועיים בלרוץ ״פריילוף״. ומכאן מתחיל הדבר האמיתי.
אני לא מאלה שחושבים ש״קיבלנו מתנה״ ו״בעצם זה סימן מאלוהים ש..״. לא. המצב קשה מאוד! אנשים חולים, אנשים מתים, אנשים איבדו את העבודה, אנשים עצובים, אנשים מיואשים. גם פה אצלנו בבית. אבל אני כן מאמינה שנתגבר, שנצמח, ובעיקר שבתוך השקט הזה יש הזדמנות לריסטארט, לשתיקה, להקשבה, וכמובן לקירבה וחום אנושיים שמרפאים הכל.
ארוחת שישי משפחתית 20/3/2020
לברלין שאליה היינו אמורים להגיע היום, עוד נחזור בעתיד. הרי בני עמנו כבר יצאו ממנה במצב קשה יותר וחזרנו, אז למה לא עכשיו. גם לרומא, לניו יורק ולטוקיו עוד נחזור. ויהיו עוד אירוויזיונים, ואולימפיאדות, ולילסדרים משפחתיים, וארוחות במסעדות, וחוגים לילדים, ובתי ספר, וחתונות, וחיבוקים ברחוב, וחיוכים חשופים בלי מסכות. כל אלה יהיו. בטוח. אז בינתיים אנחנו כאן - נהנים מהבית השקט והמאוד נקי שלנו.
חג חירות שמח!
שניה לפני ה״סגר״ נסענו לעשות לסבא וסבתא שלום מהמרפסת. נתראה בקרוב!!!