Vancouver
מתנגדיה הציניים של סיאטל נוהגים לומר שיש בסיאטל רק שני דברים טובים: ונקובר ופורטלנד. שתי הערים נמצאות במרחק נסיעה סביר, ועל אף שסיאטל הסבה לנו עונג רב, החלטנו לבחון את התזה. שלוש שעות נסיעה כולל עצירה במעבר גבול, והנה אנחנו בעיר היפהייפיה, בירת מחוז קולמביה הבריטית שבמערב קנדה.
המארחים הרשמיים כאן הם שרון ורזי ושלוש בנותיהם, שהגיעו לכאן לתקופה קצרה של התמחות ברפואת עיניים לילדים (שרון), עבודה בבית חולים (רזי), והנאה ממערכת החינוך הנהדרת (שלוש הבנות).
באמת יפה פה. יפה וריק. אנחנו שרגילים לצפיפפפפפות המטורפת של ישראל, נהנים מהעובדה שיש מקומות יפים ומתויירים, שוקקים ומלאים, מבלי להיות עמוסים לעייפה, מחרישי אוזנים, ודחופי מרפקיים.
סטנלי פארק הצמוד לדאון טאון, נבחר שנה אחר שנה לפארק האורבני הטוב בעולם (אין לי מושג על ידי מי הוא נבחר, אבל מקפידים להגיד את זה בכל מקום), ובלבו האקווריום המדהים. המשכנו לטעום מהעיר בשוק גרנוויל, שוק הילדים, הפארק האולימפי, מסעדות וחנויות.
ההשואה לארה״ב מאוד מעליבה את הקנדים, אבל אין מה לעשות,
הדרך היחידה לתאר את העיר היא ״כמו ניו יורק אבל עם פחות אנשים״.
האנשים מסביבנו ברחוב מאוד נחמדים ולבביים. חרדים לשמירה על המרחב האישי שלהם ושל הזולת. הממתינים בתור לאוטובוס מתפרסים בטור מפולס על פני רחוב שלם, רק כדי להקפיד על מרווח של כשלושים ס״מ בין אחד לשני. שרק לא נזוז בטעות, ואז ניגע בטעות, ואז נפריע בטעות, או שעלולים לחשוב שדחפנו... בטעות כמובן.
גולת הכותרת היא מתקן תיירותי להחריד אבל כיפי מאין-כמותו
בשם
fly over canada
למעשה זוהי הדמיה של טיסה מעל המדינה הענקית והיפהייפיה הזאת. נשמע מטופש אבל גאוני ולגמרי עושה את העבודה
נפרדנו בחיבוקים חמים, הבנות החליפו מספרי טלפון, ויצאנו לדרך. קשה לנו לאשר את התזה המקורית, אבל היה נפלא!
והפעם שיר הרקע המתבקש מתוך סאות׳פארק
